בכל פעם כזאת אני מרגישה שאני מפקידה! בידיהם את הספור של הילדה שהייתי, זו שהיו לה שני מבוגרים שהאמינו בה, אמא משוררת ואבא מתמטיקאי….רק שכל אחד האמין בה במשהו אחר, זו שלא ידעה שגם לה יש מה לומר

הפקדתי בידיהם הנאמנות, את הספור על הילדה שהייתי ורבים ורבות שכמותי, איך הלכתי בדרכיי הלימודים והקריירה של עולמות המספרים בלי לשאול אותי, איך כמו שהפילוסוף פרידריך ניטשה אומר חייתי את החיים של מה שנדמה היה לי שמצפים ולא את מי שאני, איך לא דברתי איתי, איך לא ידעתי שאני יכולה לשאול אותי מה אני רוצה

איך רק בשנים האחרונות התחברתי אליי והתחלתי להקשיב לי וגם להענות ורק כך מצאתי מה אני אוהבת , מה ממלא אותי, מה מקור נביעת החיות והשמחה שבי, מה בוער בי להעביר הלאה

אתמול,
הפקדתי בידיהם את כל הילדים שיעברו דרך העיניים והלב שלהם בעתיד, כדי שבין כל "חומרי הלימוד", שישאלו אותם גם: אבל מה את אוהבת, מה אתה אוהב, שיעזרו להם לזהות במה הם באמת טובים, מה הם אוהבים, שיזכרו שלכל אחד ואחת מפה פנימית שונה וייחודית ונועדנו לעזור להם ללכת בה, שיסללו להם דרך לצמוח להיות מבוגרים נאמנים לעצמם, עם מצפן פנימי שינווט אותם לחיות את החיים שנועדו להם

אתמול התרגשתי שוב, להיות במרחב של מורים ומורות חדורי אהבה ונתינה וקצת קנאתי בהם על עבודת הקודש הזו שמחכה להם ממש עוד כמה ימים שוב

השיר הבא אולי לא היה נכתב לולא הייתי מהלכת גם בעולמות המספרים

אז למורות שכאן, לתלמידות שכאן, למי שממש עכשיו עושות את הדרך אל עצמן, למי ששואלת את עצמה שוב ושוב איך להיטיב עם עצמה, ולכולן אני מאחלת פתיחת שנת לימודים שתעבור בדרך הלב, זה עולם ומלואו

הפוסט אל תשכחי לקחת אותך הופיע לראשונה ב-יעל קלו מור.

תמצאי לך מקום שקט עם מחברת ועט

והנה כמה שאלות שתשאלי אותך ותעני בכתב ובפרוט של כמה שורות ויותר

-תקראי את השיר ותכתבי לך מה את מרגישה כשאת קוראת את השיר?
תקראי שוב

– מה זה בשבילך לזוז?

-איפה את מרגישה שאת לא זזה?

-איפה ומתי את כן?

-מה יזוז בחייך גם אם לא תזוזי?

-האם בעבר היו מקרים שחשבת שלא זזת וגילית שכן?

-תרשמי דבר אחד קטן שתעשי היום ויתן לך תחושה שזזת

אפשר ומומלץ לעשות קודם כל את התרגילים על עצמינו, זה מקרב, מחבר, מרחיב זויות ראיה ואפשרויות, מרווח נפש
ואם את אשת טיפול אפשר להעביר את זה הלאה

הפוסט אם הבוקר הזה הופיע לראשונה ב-יעל קלו מור.

כנף של אומץ היתה לי כנראה תמיד , בדרגות אומץ משתנות אבל היתה, הכרתי אותה והכרתי בה,
ידעתי כשהיא מתכווצת, הרגשתי אותה מתרחבת, ידעתי כשהיא יכולה או לא יכולה

כנף של חמלה עצמית? לא ידעתי בכלל מה זו חמלה עצמית, לא ידעתי שחסרה לי כנף כדי לעוף לאן שהטבע שלי נמצא. ידעתי נהדר מה זו חמלה לאחר.

לא ידעתי, שבגלל העדרה אני עפה לכיוונים טועים ונוחתת בשדות שאינם מפרים ומזינים אותי, שבהעדרה אני מנווטת לכיוונים שהם לא מי שאני באמת

בעשור האחרון אני מהלכת עם פנס רב מימדים של התבוננות עצמית וטפוח מודעות, עם פתיחות לכל מה שיכול לקרב את הרוח שלי אל הרצונות שלי ועם גילוי הנחת הטמונה בלהיות מחוברת לרגשות שלי

בלהיות קשובה למה אני רוצה ומה יותר לא, בלהיות אליי בהקשבה ולהענות לי באהבה, קוראים לזה חמלה עצמית וזה משמח חיים ומסתבר שזה גם מגדיל את החמלה אל האחר

ובדרך השירים אורזים לתוכם את אוצרות הדרך…כמו תזונה לנפש כמו תרופות לנשמה.

אני מזמינה אותך לעוף אל השנה החדשה הפעם עם שתי כנפיים שינועו על פי הרוח הייחודית שלך ומי יודע לאן תגיעי הפעם

הפוסט אם עפים הכנפיים צומחות הופיע לראשונה ב-יעל קלו מור.

קוראים לזה שירהתרפיה וזה מדלג כמו קסם על המודע הצר ומרחיב אותנו לכל כיווני הרוח. היופי הוא שזה תמיד אבל תמיד, יוצר רגעיי אהה שלא היו מתגלים לולא עצרנו לגלות.

היופי הוא שאנחנו כל כך הרבה יותר ממה שנדמה לנו, היופי הוא איך שיר מושך בנו קצה חוט ואנחנו נחשפים בפנינו. היופי הוא כמה המון יש עוד לגלות.
שיר ותמונה מתוך רב המכר "את בידייך טובות"

הפוסט כשאומרים לי אהובה הופיע לראשונה ב-יעל קלו מור.

הפוסט מפגש בילוי ריפוי הופיע לראשונה ב-יעל קלו מור.