אל תשכחי לקחת אותך

על סף שנת הלימודים, (ללחוץ על התמונה כדי לקרוא את השיר כולו) אתמול היתה לי הזכות להרצות שוב בפני מורים והפעם לקראת פתיחת שנת הלימודים המתקרבת.

בכל פעם כזאת אני מרגישה שאני מפקידה! בידיהם את הספור של הילדה שהייתי, זו שהיו לה שני מבוגרים שהאמינו בה, אמא משוררת ואבא מתמטיקאי….רק שכל אחד האמין בה במשהו אחר, זו שלא ידעה שגם לה יש מה לומר

הפקדתי בידיהם הנאמנות, את הספור על הילדה שהייתי ורבים ורבות שכמותי, איך הלכתי בדרכיי הלימודים והקריירה של עולמות המספרים בלי לשאול אותי, איך כמו שהפילוסוף פרידריך ניטשה אומר חייתי את החיים של מה שנדמה היה לי שמצפים ולא את מי שאני, איך לא דברתי איתי, איך לא ידעתי שאני יכולה לשאול אותי מה אני רוצה

איך רק בשנים האחרונות התחברתי אליי והתחלתי להקשיב לי וגם להענות ורק כך מצאתי מה אני אוהבת , מה ממלא אותי, מה מקור נביעת החיות והשמחה שבי, מה בוער בי להעביר הלאה

אתמול,
הפקדתי בידיהם את כל הילדים שיעברו דרך העיניים והלב שלהם בעתיד, כדי שבין כל "חומרי הלימוד", שישאלו אותם גם: אבל מה את אוהבת, מה אתה אוהב, שיעזרו להם לזהות במה הם באמת טובים, מה הם אוהבים, שיזכרו שלכל אחד ואחת מפה פנימית שונה וייחודית ונועדנו לעזור להם ללכת בה, שיסללו להם דרך לצמוח להיות מבוגרים נאמנים לעצמם, עם מצפן פנימי שינווט אותם לחיות את החיים שנועדו להם

אתמול התרגשתי שוב, להיות במרחב של מורים ומורות חדורי אהבה ונתינה וקצת קנאתי בהם על עבודת הקודש הזו שמחכה להם ממש עוד כמה ימים שוב

השיר הבא אולי לא היה נכתב לולא הייתי מהלכת גם בעולמות המספרים😍

אז למורות שכאן, לתלמידות שכאן, למי שממש עכשיו עושות את הדרך אל עצמן, למי ששואלת את עצמה שוב ושוב איך להיטיב עם עצמה, ולכולן אני מאחלת פתיחת שנת לימודים שתעבור בדרך הלב, זה עולם ומלואו