אפשר לקרוא את השיר במהירות, להרגיש משהו או לא, לאהוב או לא ולהמשיך הלאה ואפשר לעצור להתבוננות פנימית: אחרי כל שתי שורות לעצור ולשהות, תמיד עדיף לכתוב מה שעולה. זה כמו להביט במראת נפש ולגלות על עצמינו עוד.
קוראים לזה שירהתרפיה וזה מדלג כמו קסם על המודע הצר ומרחיב אותנו לכל כיווני הרוח. היופי הוא שזה תמיד אבל תמיד, יוצר רגעיי אהה שלא היו מתגלים לולא עצרנו לגלות.
היופי הוא שאנחנו כל כך הרבה יותר ממה שנדמה לנו, היופי הוא איך שיר מושך בנו קצה חוט ואנחנו נחשפים בפנינו. היופי הוא כמה המון יש עוד לגלות.
שיר ותמונה מתוך רב המכר "את בידייך טובות"